אזהרת מסע: הפוסט הקרוב מדבר על נשים, פמיניזם ומגדר. אם לא מעניין אתכם זה בסדר, המוזיקה מיד בסיומו.

לפני כחודשיים, בחברה שאני עובדת בה השיקו קמפיין פרסום חדש. מטרת הקמפיין הייתה להראות שלא צריך להיות גאון גדול על מנת להצליח בפסיכומטרי, הקמפיין מלווה בשלוש דמויות – אחת מהן בחורה, שברגעים מאוד מסוימים יצאו לא הכי מבריקים. יש שיאמרו שמדובר בקמפיין טוב, אחרים יחשבו שמדובר בשטויות אבל מסתבר שיש אנשים שלקחו את הקמפיין לכיוון אחר לחלוטין.

כחלק מהעבודה שלי בחברה אני גם אחראית על עמוד הפייסבוק שלנו, יצא הגורל ומישהי שנתקלה בפרסומת של הבחורה בשירותים בפאב, החליטה מדובר בפרסומת סקסיסטית, שובניסטית, מחפצנת, מיזוגנית ותוסיפו עוד כמה מילות מגדר שבאות להביע זעזוע וחרדה והגעתם לכל התחושות שהיא ניסתה לערב.

כמובן שהדרך הכי טובה לפנות אלינו הייתה לעשות לנו משפט שדה, לא מוצלח יש לציין, בפייסבוק תוך תיוג כל החשודים המידיים ולוחמי הצדק והחירות ביניהם כמה פמיניסטיות מוכרות (שאחת מהן אף הציגה עלינו כתבה חיובית באחת מתכניות הבוקר לפני כמה שנים) וזאת מתוך כוונה לעורר מהומה היסטרית.

התגובות כמובן נחלקו כרגיל בין אלו שלא באמת בודקים את הפרטים אבל מעבירים הלאה בזעזוע וחרדה לבין אלו שטרחו להבהיר לה שהיא היסטרית ושהיא נסחפה. הבעיה היא שכל גבר שהעיר לה כך הפך מידית לשוביניסט וכל בחורה לשתולה של החברה. כמובן שעשינו לה עוול נורא בתור אישה ובחורה, כל אישה שטוענת אחרת שבויה בתוך עולם פטריארכאלי (כשחושבים על זה, נראה שזו המילה היחידה שאף אחת מהן לא ידעה להשתמש בה בפוסט הזה) ובקיצור כולם טועים והיא כמובן צודקת.

הסיבה שאני בכלל כותבת על זה היא לא בגלל שהרגשתי צורך להגן על החברה שבה אני עובדת, למעשה כל ההיסטריה של אותה בחורה הביאה לנו הרבה פרסום חינם ולי, לא מעט עבודה. הבעיה שלי הייתה עם השימוש בכל המושגים הללו ומבלי שלרוב המשתתפים בניסיון הלינץ' הזה היה מושג על מה מדובר. אני חושבת שרבים וטובים ממני כבר דיברו על משפטי השדה שמתנהלים בפייסבוק כל יומיים רק כי יש לקוח שאינו מרוצה ומנסה לנקום בחברה מסוימת ואין לי כוונה להתייחס אליהם אני דווקא הולכת להתייחס לנושא הפמיניסטי.

בשנה האחרונה אנחנו נתקלים שוב ושוב במקרים של הדרת נשים ובעיקר של התנהגות אלימה, תוקפנית ומיזוגנית אמיתית – ילדה שיורקים עליה בבית שמש, פעילות עמותת אפרת שמקבלת לגיטימציה ועוד אירועים רבים ואחרים. אך לצידם אנחנו גם נתקלים שוב ושוב בדברים שיוצאים מכל טעם ופרופורציה, נשים ששוכחות מהי משמעות הפמיניזם ובעיקר הקצנה כל כך מפחידה גם בצד הזה שכל הטוב שנעשה לפני הולך לאיבוד. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא העובדה שבתגובה לאותו הפוסט מישהי טענה שהעובדה שמדובר בפרסומת בשירותים של פאב עלולה לגרום לנערות בנות 18 חסרות ביטחון לחשוב שהן טיפשות. האם זה אומר שצריך לאסור פרסומות של פוסטינור באותם השירותים כי אותן נערות חסרות ביטחון יחשבו שזה בסדר לקיים יחסי מין שאינם מוגנים?

מטרתן של הסופרג'יסטיות והפמיניסטיות הראשונות הייתה אחת – שוויון זכויות. כדי שאני, בדיוק כמו גבר – אוכל להתחרות על אותה המשרה, להצביע באותן הקלפיות ושהדרך שתהיה לפני, תהיה שם לא בגלל שאני אישה – אלא בגלל שהוכחתי את עצמי. אישה אינה טובה יותר מגבר בדיוק כמו שגבר אינו טוב יותר מאישה. המינים הללו שונים – לכל אחד היתרונות והחסרונות שלו.

נכון, יש לנו עוד דרך ארוכה ללכת לפני שיהיה שוויון זכויות מלא – לפני שבכל מקום אישה תוכל להתלבש כרצונה, לפני שאישה תרוויח בדיוק כמו גבר באותה המשרה בדיוק ולפני שכל מפלגה בכל מקום בעולם תסכים לקבל אישה לשורותיה.

אבל, וזהו אבל גדול – לא כל בדיחה על אישה, לא כל פרסומת, לא כל הערה הופכים אוטומטית למיזוגניים ומחפצנים. כן – מותר לצחוק על נשים, בדיוק כמו שמותר לצחוק על גברים. מותר להעיר שיש דברים שגברים יודעים לעשות שנשים לא (ובדיוק להיפך!) ומותר להציג אישה כמי שהיא לא גאון גדול בפרסומת. העובדה שעד היום משתמשים במושגים שנוצרו כגבריים לא הופכת אותנו לחברה פטריארכאלית – אלו מושגים היסטוריים, שמות שנשארו איתנו לאורך השנים – סמסטר נמצא כאן מאותה סיבה שבננה נמצאת כאן ואם באמת רוצים למצוא חברה פטריארכאלית, יש לא מעט כאלו שמקיפות אותנו שיכולות ללמד אותנו דבר או שניים על הדרת נשים מהמרחב הציבורי. הצורך הזה לצעוק בקולי קולות שוביניזם, אנטי נשים ומיזוגניות בכל פעם שאישה מעורבת במשהו, יותר מכל מגחיכה את מה שנעשה כאן עבורנו לפני 100 וגם לפני 50 שנה ובעיקר מסייעת לגורמים שמנסים להחזיר אותנו אחורה, באמת לעשות זאת.

בנימה אישית, אולי היה לי מזל בחיים שמעולם לא הרגשתי שמעדיפים גבר על פני אבל חונכתי שאם אני אעשה את המקסימום ואדחוף להצליח – לא יהיה דבר שיעצור בעדי – מין או מיניות כלולים. לא פחות מכך, גם לימדו אותי שעצם העובדה שלא הצלחתי במשהו לא הופכת את הסביבה לאשמה ממיליון מניעים, זה גם לא אומר שהייתי לא בסדר, אלא שצריך להתבונן ולהבין אילו דברים ניתן היה לעשות אחרת. גם למדתי – שהומור עצמי זה טוב ואם צוחקים על מגזר, או מגדר – זה לא מעיד על שנאה, גזענות או מיזוגניות, אלא על הומור בריא.

ובנימה אופטימית זו, אוסף חדש, שמח

1. Samuel L. Jackson & Jamie Foxx – Six Shots Two Guns
2. Bar Kays – Theme From Hell's Angels
3. Rufus Thomas – Boom Boom
4. Otis Redding – Rock Me Baby
5. Don Covay & The Goodtimers – Mercy, Mercy
6. Arthur Conley – I Can't Stop (No, No, No)
7. Kiki Gyan – Keep On Dancing
8. Guido & Maurizio De Angelis – Goodbye My Friend
9. Ersen & Dadaslar – Demen Bulunmaz
10. Anuradha – Baby
11. John Legend – Who Did That To You
12. Tarzin – Khoda Hafez
13. Clarence Wheeler and The Enforcers – Hey Jude

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.